"של מי החוויה הזו?" משחק ניחושים על חוויות מהחופשה

השיעור הראשון אחרי חופשה

מכירות את זה שאתן נכנסות לכיתה והיא כ"כ,  עד כדי כך שעוד שנייה המזכירה (אם לא המנהלת) תגיע לבדוק מה קורה. אז כזה.

ברור וטבעי שככה יהיה. הילדים לא התראו הרבה זמן, חוו הרבה חוויות, הם מתרגשים, פטפטנים ורועשים.

אז הפעם החלטתי לעשות את מה שתמיד עובד לי ולהפוך את העניין (במקרה הזה השיעור הראשון שאחרי פסח) למשחק. יצא מושלם.

אז במקום לספר חוויות מהחופשה אחד אחרי השני וכד'- נשחק את המשחק "של מי החוויה הזו"?

בגלל שאני מורה בכל רמ"ח איברי אני תמיד מתחברת כל הזדמנות שמזמנת למידה/חזרה על החומר. במקרה הזה, כמורה לשפה, מה עולה ישר לראש? כתיבת המלצה/חוויה/סיפור!

אז על הלוח יוקרן שקף  (בגדר תזכורת, אני לא מתייחסת אליו וסומכת על ההגיון הבריא של הילדים)  של מחוון לכתיבת חוויה/המלצה (בכל אופן צרפתי את שניהם) וככה אני מרוויחה גם חזרה איכותית וגם משחק!

מחוון להקרנה: כתיבת חוויה       להדפסה ולהקרנה יש ללחוץ כאן   סיפור חוויה      

דף עבודה לחלוקה להדפסה/הקרנה ברורה יש ללחוץ כאן  החוויה של ..החוויה של ..

איך משחקים?

המשחק עצמו  הוא פשוט, כל ילד כותב את החוויה שלו מהחופשה על גבי דף/פתק אוספים את הדפים, ומקריאים את החוויה. לאחר סיום קריאת החוויה הילדים ינסו לנחש מי חווה את החוויה הזו.

1. כל ילד יכתוב את חוויותו/המלצתו/סיפורו מהחופשה על גבי פתק או דף

2. נאסוף את כל הפתקים

3. שליפת הפתקים -כל ילד בתורו ישלוף פתק, יקרא אותו מול הכיתה וינסה לנחש למי שייך הפתק והחוויה.

*במידה והילד לא הצליח לנחש בתום הקריאה- התלמידים האחרים ינסו לשער למי שייכת החוויה.

*בתום 3 ניסיונות הילד לו שייכת החוויה יתוודה שהחוויה שלו

טיפים להפיכת משחקים למצליחים

וטיפ שיעזור לכל משחק להיות אטרקטיבי יותר הוא שיתוף של כמה שיותר משתתפים. אפשר וכדאי אפילו להמציא תפקידים (כן, כן גם כאלו ממש לא נחוצים) כמו למשל: שומר שלא יציצו, שומר שלא ישמעו, אחראי חלוקה, אחראי שקט, אחראי מדידת זמן, אחראי הכזרת זמן…. הבנתם.

 בואו ניישם על "של מי החוויה הזו?"

1. אחראי פתקים- תפקידו לדאוג שלכל ילד יש פתק, אם צריך הוא זה שיגזור פתקים.
2. אוסף פתקים- תפקידו לאסוף את כל הפתקים.
3. אחראי כובע- דואג שכל ילד בתורו ישלוף פתק אחד בלבד.
4. אחראי קריאה קולית- אחראי שהקורא יקרא בקול רם וברהיטות.

ניסיתם? ספרו לי איך היה, נטעלי